BMI מול אחוז שומן: מתי כל מדד מטעה

לעיתים קרובות מתייחסים ל-BMI ולאחוז השומן כאילו הם מודדים את אותו הדבר, אבל הם עונים על שאלות שונות. BMI בודק כמה כבדים ביחס לגובה. אחוז השומן בודק איזה חלק מהגוף הוא באמת שומן. ההבדל הזה מסביר מדוע אדם חטוב ושרירי יכול להיות מסווג כבעל עודף משקל לפי BMI, למשל עם BMI של 27, ובכל זאת להיות ברמת שומן בריאה לגמרי. הבנה של מה שכל מספר רואה ומה שאינו רואה עוזרת להימנע ממסקנה שגויה.

מה BMI רואה ומה לא

BMI הוא המשקל בקילוגרמים חלקי הגובה במטרים בריבוע. הוא מהיר, חינמי ועובד היטב יחסית באוכלוסיות גדולות, ולכן שירותי הבריאות משתמשים בו לסינון ראשוני. הנקודה העיוורת שלו היא שהוא רואה רק את המשקל הכולל. הוא אינו יכול לדעת אם המשקל הזה הוא שריר, שומן או עצם, ולכן ספורטאי שרירי מאוד ואדם שאינו פעיל באותו משקל ובאותו גובה יקבלו אותו BMI.

• יתרון: מהיר, זול ושימושי לסינון ברמת האוכלוסייה.
• נקודה עיוורת: אינו מבחין בין שריר לשומן.
• מטעה כלפי מעלה אצל ספורטאים שריריים.
• מטעה כלפי מטה אצל מבוגרים שאיבדו שריר אך שמרו על השומן.

מה אחוז השומן מוסיף

אחוז השומן מראה איזה חלק מהמשקל הוא שומן, וזה קרוב יותר למה שמעניין את רוב האנשים. הוא יכול להבחין בין הספורטאי השרירי לבין האדם הלא פעיל ש-BMI מבלבל ביניהם. הבעיה היא המדידה. משקלים ביתיים המבוססים על עכבה ביו-חשמלית עלולים להשתנות לפי רמת הנוזלים בגוף, מדידת קפלי עור במחוגה תלויה במי שמבצע אותה, ושיטות מדויקות כמו DEXA אינן משהו שעושים כל שבוע. מכיוון שהשיטות אינן מסכימות זו עם זו, המגמה לאורך זמן חשובה יותר מכל מדידה בודדת.

• משקף את מסת השומן בפועל, ולא רק את המשקל הכולל.
• מבחין בין ספורטאים לאנשים לא פעילים באותו משקל.
• שיטות ביתיות משתנות לפי רמת הנוזלים והטכניקה.
• עדיף לעקוב אחר המגמה בשיטה אחת מאשר לרדוף אחרי מספר מדויק.

באיזה מדד כדאי להשתמש

לבדיקה מהירה ללא ציוד, BMI יחד עם מדידת היקף מותניים מתאים היטב לרוב האנשים. מי שמתאמן בכוח, ספורטאי או מבוגר שחושש מאובדן שריר ירוויח הרבה מהערכת אחוז שומן. אף אחד מהמספרים אינו אבחנה. אלה סימנים שעובדים הכי טוב לצד האופן שבו זזים, רמת האנרגיה והנחיה מאיש מקצוע בתחום הבריאות.